שעות פעילות בית האמנים

סאלח אלקרא נוף פנימי

חלק מהתערוכה " בשני קולות"
באוצרות: אריה ברקוביץ

בצבעי שמן ואקריליק על בדים בגדלים שונים, סאלח אלקרא מצייר את סביבתו האהובה בה נולד חי ועובד, נופי הכרמל שמקרינה גם על גישתו לחיים, תוך התבוננות פנימה אל נבכי הנפש של בן הארץ ממוצא דרוזי שחי בדלית אל כרמל אך אמנותו מושפעת מהתרבות המערבית.
בהיותו מחובר לטבורה של האמנות הישראלית, ניתן לראות בציוריו סימנים של אביבה אורי, אריה ארוך ורפי לביא. ציוריו מינימליסטיים בהירים, הרבה לבן כרקע שמגדיר מרחב אינסופי ועליו רישום קווי חופשי שמתאר בית, עץ, או צבר כסימבול לאישיות של האמן המחובר למקום ולטבע. הציור של סאלח הוא סגפני מצד אחד אך עשיר בטקסטורה ובמשחקי קומפוזיציה א-סימטרית שיוצרת את המתח הנדרש מציור טוב, מצד שני מינימום ציור תיאורי. על אף הרישום הספונטני המיידי על גבול השרבוט המוכר כל כך אצל אביבה אורי והקומפוזיציות של אריה ארוך, סאלח מצליח לנכס אותם לעצמו, לתרבת אותם וליצור אתם דימויים מוכרים של עץ פרח או קקטוס  שהופכים לאישיים ומזוהים עמו.
סאלח מתמקד בפרטים בודדים, הנוף אצלו לא פעם בא לידי ביטוי בפרח בודד או עץ . אין כאן רצון לציור ריאליסטי אלא סימבול של דימוי מוכר תוך עיבוד אישי ורגשי שמביע קרבה ואינטימיות של האמן עם הנושא המצויר. סלאח מצייר מתוך זיכרון והזיכרון שלו הוא מיטיב מלא יופי על גבול הנאיבי.
נוף הכרמל של סאלח הוא סימפוניה מוזיקאלית של צלילים אופטימיים בהירים עם פה ושם נקודות צבעוניות שמפרות את השקט ואת האיזון ומוסיפות את הקונטרפונקט הנדרש ליצירה דינאמית . כשהוא מצייר תקריב של צבר או פרח הוא משקף את הפורטרט האישי שלו כבן המקום כסימבול לישראליות המורכבת. הציור הוא אסטטי ויפה אבל מאחוריו עולם עשיר במסורת ציורית ואנושית שסלאח מצליח לזכך במספר קווים וכתמים.